סיכום 2018: הופעות השנה שלי

במהלך השנה האחרונה צפיתי בקרוב לשמונים הופעות. רק מעטות מהן היו מאכזבות (ואותן לא אציין הפעם), רובן היו טובות וחלקן היו נפלאות. משימת דירוג ההופעות הייתה הפעם קשה במיוחד. ההופעה המרגשת ביותר מבחינתי הייתה זו של לי רנאלדו בתל אביב. במהלך הביקור של אליל נעוריי בארץ זכיתי ללוות את רנאלדו ברחבי יפו ותל אביב, נישנשתי איתו פלאפל ובנוסף לכל ראיינתי אותו על הבמה של מרכז עינב מיד אחרי ההופעה. קשה לי להביע דעה על ההופעה עצמה כי הייתי מסוחרר מהביקור האינטנסיבי ומהחלק שלקחתי בו. מבחינה מוזיקלית היו הופעות שהותירו עליי חותם גדול יותר ועליהן תוכלו לקרוא בהמשך. הופעות שמסומנות בכוכבית לא נצפו במלואן בגלל התנגשויות מכאיבות בפסטיבלים חסרי התחשבות. כל התמונות צולמו באמצעות הטלפון הנייד שלי אלא אם צוין אחרת. תודה לתומר קופר על העזרה הטכנית.

איזה כיף היה! אפשר שוב פעם?

לי רנאלדו ואנוכי קצת אחרי הפלאפל. צילום: ניצן גור

60. Escape-Ism – Le Guess Who?, Utrecht*

59. Ian William Craig & Daniel Lentz – Le Guess Who?, Utrecht*

58. Nakatani Gong Orchestra – Levontin 7, Tel Aviv

57. Seefeel – Le Guess Who?, Utrecht*

56. Ulrich Krieger with Ensamble Musica Nova and Faust – Hativa, Jaffa

55. Alon Nechushtan/Reut Regev/Shay Hazan/Tal Mashiach/Dani Benedikt/Eyal Netzer/Gal Atzur – ‎Private House, Tel Aviv

54. Purpura – Tectonics Festival, Tel Aviv

53. Ram Orion – Barby, Tel Aviv

52. DJ Koze – Meteor Festival, Jordan River

51. Soulwax – Meteor Festival, Jordan River

50. Yves Tumor – Le Guess Who?, Utrecht*

49. Schnellertollermeier – Le Guess Who?, Utrecht*

48. Primitive Man – Levontin 7, Tel Aviv

47. Kadri Gopalnath – Le Guess Who?, Utrecht

46. Mad Professor – Badesøen Festival, Copenhagen

45. Ill Considered – Le Guess Who?, Utrecht*

44. Orchestra Of Spheres – Le Guess Who?, Utrecht

43. Actress – Festival, Jordan River

42. Imarhan – BadesøenFestival, Copenhagen

41. Colin Stetson – Le Guess Who?, Utrecht*

40. Scott Kelly and John Judkins – Levontin 7, Tel Aviv

39. Dead Neanderthals & Machinefabriek – Le Guess Who?, Utrecht

38. Mines – Private House, Tel Aviv

37. Beverly Glenn-Copeland – Le Guess Who?, Utrecht

36. Eleanor Friedberger – Loppen, Copenhagen

כן, פרידברגר אחזה בנייד שלי ומאז לא שטפתי אותו

35. KTL – Kindertotenlieder Live Soundtrack, Israel Festival, Jerusalem

34. The Black Angels- Meteor Festival, Jordan River ‎

33. Amenra – Monk, Rome

32. Meg Baird & Mary Lattimore – O2 Shepherds Bush Empire, London

31. Laurie Anderson – Israel Festival, Jerusalem

30. Pan Daijing presents: "Fist Piece" – Le Guess Who?, Utrecht

29. Battles – Meteor Festival, Jordan River

28. Neneh Cherry – Le Guess Who?, Utrecht

27.  Art Ensemble of Chicago – Le Guess Who?, Utrecht*

26. Sons of Kemet XL – Le Guess Who?, Utrecht

25. Ariel Pink – Meteor Festival, Jordan River

24. Kurt Vile & the Violators – O2 Shepherds Bush Empire, London

23. Assif Tsahar, William Parker, Hamid Drake – Levontin 7, Tel Aviv

22. Eleanor Friedberger – Le Guess Who?, Utrecht

אלינור, בלעדיי את הרבה יותר מוצלחת

21. Bongzilla – Levontin 7, Tel Aviv

20. The Breeders –  Le Guess Who?, Utrecht

19. 19. Ka Baird & Pekka Airaksinen – Le Guess Who?, Utrecht

18. Lydia Lunch's Big Sexy Noise – Le Guess Who?, Utrecht*

17. Lee Ranaldo – Einav Center, Tel Aviv

16. Yo La Tengo – Badesøen Festival, Copenhagen

15. Black Midi – Le Guess Who?, Utrecht

14. Ivo Perelman & Matthew Shipp – Levontin 7, Tel Aviv

13. Circuit des Yeux presents "Reaching for Indigo: Gaia Infinidus" – Le Guess Who?, Utrecht

12. Hawkwind (with Orchestra) – Palladium, London

11. Kikagaku Moyo – Le Guess Who?, Utrecht

10. Jerusalem In My Heart Orchestra presents 'Don't Say The Moon Has Set'- Le Guess Who?, ‎Utrecht

מה קורה ליהודי שנכנס לכנסיה וצופה בתזמורת מוסלמית שמשלבת מוזיקה ערבית מסורתית עם אוונגרד אלקטרוני? הוא יוצא ממש מרוצה.

9. Pere Ubu – Barby, Tel Aviv

כשדיויד תומאס עלה באיטיות לבמה כשהוא נתמך על כתפיי חבריו ללהקה חששתי לשלומו. כשדיויד תומאס ירד באיטיות מהבמה כשהוא נתמך כל כתפיי חבריו ללהקה חששתי לשלומי. בהופעה למדתי שהפיזיות שכה מזוהה עם מוזיקת הפאנק היא שולית בעוד שהרוח של הז'אנר כפי שהיא מגולמת בתומאס איננה כפופה למגבלות גופניות כלשהן.

8. Anoushka Shankar & Manu Delago with MO Strings – Le Guess Who?, Utrecht

אתם כנראה תתקשו להאמין אבל ההופעה המרגשת עם מאסטרית הסיטאר המהממת כללה דואט שלה ושלי. בהתלהבותי הקלטתי סרטון של אחד הקטעים שפתחו את ההופעה. כשאנושקה שנקר החלה לנגן את הקטע הבא נשמעו לפתע הדים מהקטע הקודם. אנושקה הביטה בתמיהה ולאחר מספר שניות הבנתי שהסרטון שהקלטתי מתנגן בטעות בטלפון שהכנסתי לכיס המכנס שלי. אנושקה הבחינה במבוכה שלי וחייכה לנוכח שיתוף הפעולה הראשון שלה איתי. דוד שפיר תיעד את החיוך בתמונה הנהדרת למעלה. אעדכן אתכם לקראת הפרוייקטים הבאים של אנושקה ושלי.

7. Ozzy Osbourne – Live Park, Rishon LeZion

ההופעה הכי כייפית של השנה שלאחריה גם הפקקים האדירים מחוץ לפארק הפכו לחביבים.

6. Faust – Meteor Festival, Jordan River

ההופעה של פאוסט השנה לא התעלתה להופעה הקודמת והאגדתית שלהם במרתף הלבונטין לפני למעלה מעשור. יחד עם זאת גם הפעם הם באו במטרה לדרוס את הקהל בקקפוניית הקרואטרוק הנהדרת שלהם וסיפקו את מה שמבחינתי הייתה גולת הכותרת של פסטיבל מטאור השנה.

5. Bell Witch – Gagarin, Tel Aviv

האלבום Mirror Reaper של בל וויטצ' כיכב במיטב סיכומי השנה של 2017. למרות ההזדמנויות הרבות שנתתי לאלבום לא הצלחתי להבין על מה המהומה. כל זה השתנה בביקור הבכורה של הלהקה ושלי במועדון הגגרין המחודש באפריל האחרון. הצמד מסיאטל ניגן בהופעה רק את הקטע הראשון והארוך מהאלבום. המוזיקה האיטית והמלנכוליות נוגנה בעוצמה מטלטלת עד שלרגעים חשתי שמתנהל דו שיח בין הלהקה לבין קירותיו הרוטטים של האולם. עוצמה זו גרמה ליצירה להתעורר לחיים ולי לחזור לאלבום ולגלות את היופי החבוי בו.

4. Boris – Monk, Rome

לפני כשנתיים ראית את בוריס מופיעה כהדליינרית על הבמה המרכזית בפסטיבל בפולין. ההופעה הייתה אנרגטית, סופר כייפית וכללה את כל המניירות של הרוקנרול (קטעי סולו גיטרה מוגזמים לטובה, עשן סמיך, ריקודי פוגו וכיו"ב).  בפברואר האחרון הזדמן לי לראות את השלישייה היפנית במועדון קטן ברומא כשהיא מחממת (!) את Amenra הבלגים. מול כשלושים צופים שהעזו להתמודד עם גל הקור שפקד את איטליה, ביצעה בוריס את אלבומה האחרון. הסט היה כה ניסיוני, מדיטטיבי ומהורהר עד שהיה נדמה לי שמדובר בלהקה אחרת לחלוטין מזו שראיתי בעבר. אני מעדיף את הבוריס שלי במצב רוח אקספרימנטלי מסוג זה ולמרות שהם לא הצליחו להמיס את השלג שנערם מחוץ למועדון הם בהחלט הצליחו להמיס אותי.

3. Pigs Pigs Pigs Pigs Pigs Pigs Pigs – Le Guess Who?, Utrecht

למרות ששמעתי רבות ונצורות על ההופעות החיות של ההרכב הצעיר מניוקאסל, נותרתי שמוט לסת אחרי ההופעה האדירה שלהם באוטרכט. החמישה משלבת נויז רוק, סלאדג', דום, וקראוטרוק באופן מלהיב במיוחד. על ההרכב האנרגטי שנשמע כאילו הבטהול סרפרז החליטו להקים להקת קאברים לבלאק סאבאת', ניצח הסולן האקסצנטרי שבין התחרעות אחת למשנתה פנה לקהל בנימוס בריטי מוקפד, שאל לשלומנו והפציר בנו שנחזור הביתה בשלום. 

2. King Crimson – Royal Concert Hall, Nottingham

מבחינה מוזיקלית טהורה זו כנראה אחת ההופעות המרשימות ביותר שראיתי בחיי. מוזיקת פרוג איננה בדיוק כוס התה שלי אך בהופעה של קינג קרימזון באולם הקונצרטים של נוטינגהאם עברתי טיפול המרה יעיל מאוד. מאז החבורה העליזה של רובין הוד לא נצפה בעיר הרכב כה מוכשר וחסר פשרות. כשלצידו שבעה מוזיקאים פנומנליים מהגלגולים השונים של ההרכב, הפליא רוברט פריפ על הגיטרה. יחד הם הוכיחו שמוזיקת רוק יכולה להגיע לעומק ולמורכבות של מוזיקה קלאסית במיטבה.

1. Anna von Hausswolff – Badesøen Festival, Copenhagen

הילדים לא הבינו מדוע אני מתעקש שנבלה את חופשת הקיץ שלנו דווקא בדנמרק. אשתי היקרה לעומת זאת חשדה במניעיי הנסתרים ובצדק. הביקור בממלכה תוכנן, עוצב ותוזמר באופן שיוביל לפסטיבל בפאתי קופנהגן בכיכובה של אנה וון האוסוולף. אל הפסטיבל הגעתי נרגש מהציפייה לחוות בהופעה את מה שכבר בקיץ הסתמן כאלבום השנה שלי. לקראת ההופעה שטפו ממטרים עזים שטפו את הקהל שהסתופף תחת אוהלים אפופי אדי אלכוהול. בשעה הנקובה לתחילת ההופעה ראיתי את אנה וון האוסוולף וחבריה על הבמה. ניגשתי לכיוונם כדי לתפוס מקום טוב ולא הבנתי מדוע הסקנדינבים החסונים לא מצטרפים אליי. האם קצת גשם מרתיע את צאצאיי הוויקינגים או שמא אין להם עניין בשכנה משוודיה?

כשהתקרבתי לבמה אנה פנתה אליי בשוודית שוטפת (כנראה שהבלונד שלי הטעה אותה) ודיווחה שהכרוז הדני הודיע שההופעה תדחה עד שהשמיים יתבהרו. הסברתי לה שאני לא דובר דנית ואז התפתחה בינינו שיחה קצרה שבה סיפרתי לה עד כמה התרשמתי מאלבומה החדש ועל הביקור שלי בכנסיית השיש בקופנהגן בה אנה הקליטה את קטעי העוגב לאלבום. השמטתי מהסיפור שלי את ההתעטשות האדירה שלי בכנסייה שגרמה למתפללים הנוצרים לחשוב שאדונם ומושיעם קם לתחייה בקול תרועה רמה.

העוגב במצב תקין טרם העיטוש של ארמגדון

לאחר כמחצית השעה ההופעה סוף סוף נפתחה. זכיתי לראות את אנה לפני מספר שנים באוהל קטנטן וכבר אז היא ולהקתה הרשימו אותי מאוד. מאז אותה הופעה, הפכה הלהקה להרכב אימתני שמפגין אגרסיביות ואינטנסיביות שמזכירים את ההופעות של הסוואנס בגלגולם האחרון (וון האוסוולף חיממה את הסוואנס בלא מעט הופעות). האינטנסיביות בהופעה לא באה לרגע על חשבון הניואנסים במוזיקה או על מנעד הרגשות שהביעה אנה בשירתה. הביצועים הפנטסטיים של שירי האלבום החדש סחפו אותי והצדיקו את הטיול כולו ואת כל המתקנים המפחידים שעליהם עליתי בעל כורחי בלגולנד ובגני טיבולי הקסומים. חדי העין יכולים להתרשם מההתלהבות שלי בתמונה שצילם אחד מחברי הצוות של הלהקה.

בסוף ההופעה כשכבר התכוונתי לשים את פעמיי לכיון דוכן הקארי המפתה, הופתעתי לראות שאנה מסמנת לי להמתין לה. היא קיפלה את הציוד שלה בזריזות ואז חזרה לשוחח איתי. מסתבר שההתלהבות שלי לא חמקה מעייניה והיא הודתה לי שהגעתי מישראל הרחוקה (וגם הביעה את רצונה להופיע כאן למרות האמרגן שהבריז לה ברגע האחרון). לבסוף, חי נפשי, היא אף שאלה אם ארצה שהיא תצטלם איתי. מיד גייסתי דני חביב בגיל העמידה לצלם אותה ואותי יחד למזכרת נהדרת מהופעת השנה שלי.

צילום: דני חביב בגיל העמידה