לי רנאלדו יופיע בישראל!‏

אני לא יכול לחשוב על סיבה טובה יותר להעיר את הבלוג מתרדמתו. הסתיו הקרוב יביא עימו הופעה שמרגשת אותי במיוחד. לי רנאלדו יופיע ב -20.9 במרכז עינב בתל אביב. רנאלדו הוא סינגר-סונגווריטר, סופר, אמן ויזואלי ויוצר סרטים אך ידוע בעיקר כמייסד וכגיטריסט של הלהקה האהובה ביותר עליי אי פעם – Sonic Youth. בשנת 1981 חבר רנאלדו לתרסטון מור ולקים גורדון כדי להקים את הלהקה שבמשך שלושים שנה עמדה בחזית הרוק הניסיוני בניו יורק ובכלל. במשך השנים הללו, התעלל רנאלדו בגיטרות החשמליות שנקלעו לידיו. בעזרת מקדחות, מברגים ושאר כלי משחית הרחיב רנאלדו את אפשרויות הביטוי של הגיטרה החשמלית. הסאונד הייחודי של הגיטרות של סוניק יות' הפכו את רנאלדו ואת מור לאחד מצמדי הגיטריסטים המשפיעים בהיסטוריה של הרוק, כשבין הלהקות שחבות להם לא מעט ניתן לציין את נירוונה, פייבמנט, פולבו, בלונד רדהד ועוד רבים וטובים. ההשפעה האדירה של רנאלדו ומור אף הובילה את המגזין ספין להכתיר את השניים כגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים.

עם פירוקה של להקת האם בשנת 2011, התפנה רנאלדו לטפח את קריית הסולו שלו. למרבה ההפתעה באלבומי הסולו האחרונים שלו זנח רנאלדו את מוזיקת הנויז והאוונגרד שאפיינה את עשרות הפרויקטים הצדדים שלו מחוץ לסוניק יות'. באלבומיו האחרונים הציג רנאלדו את יכולתיו כסינגר סונגווריטר שמשופע מהרכבים כמו הביטלס, ניל יאנג והגרייטפול דד. האלבומים הללו שנעים בין רוק אמריקני סוחף בסגנון עדות הקרייזי הורס (Last Night on Earth, 2013) לבין רוק- פופ אולפני מתוזמר (Electric Trim, 2017), איפשרו לרנאלדו להציג לראווה את קולו הערב, שלי לפחות מזכיר במשהו את קולו הנהדר של מייקל סטייפ מ R.E.M.

בהופעה בישראל צפוי רנאלדו לבצע בפנינו שירים מאלבומיו האחרונים בליווי גיטרות חשמליות ואקוסטיות. בנוסף לכך, יכלול הערב האינטימי סשן של שאלות ותשובות, הקרנת סרטים קצרים שיצר רנאלדו וסיפורים משנותיו הראשונות בניו יורק ומהקריירה הארוכה ומופלאה שלו בסוניק יות'.

 מי שאחראי על הגשמת החלום האישי שלי הם החברים הכי ותיקים שלי כוכבית ומיקי מ  Untitled Productions והחברה הכי חדשה שלי, יעל מרגלית מהמון ווליום. לשלושתם אני מקדיש את אחד השירים היפים ביותר שכתב לי רנאלדו.

כרטיסים להופעה ניתן לרכוש כאן. ככל הידוע לי, יוצעו למכירה פחות מ-300 כרטיסים אז כדאי לכם להזדרז.

האם התעלומה של לי רנאלדו תגיע לפתרונה בעוד מספר שעות?

יש אלבומים טובים ממנו ויש אלבומים מושלמים ממנו ולמרות זאת Washing Machine של סוניק יות' הוא אלבום האי הבודד שלי. האלבום שאני הכי אוהב בעולם. הייתי שמח להסביר מדוע אבל אני לא בטוח שאני יכול לתאר במילים את מה שאני מרגיש בעניין. אז מדוע אני בכל זאת מלהג כאן על האלבום? ובכן, Washing Machine ראה אור בשנת 1995 וכלל בתוכו שני שירים ששר לי רנאלדו (באלבום הקודם הסתפק רנאלדו בנגינה בגיטרה). אחד מהשירים הללו הנקרא Skip Tracer מסתיים בתעלומה. תעלומה שאולי תיפטר בעוד מספר שעות.

לפני שנגיע לתעלומה כמה מילים על השיר עצמו. שם השיר מבוסס על דמות הלקוחה מתוך רומן קצר של ווליאם בורוז בשם Queer. מהאזנה למילים שכתב רנאלדו נדמה לי שכדאי לחפש משמעות נוספת לשם השיר. Skip Tracing הוא מונח שבא לתאר את ניסיון לאתר עקבות של אנשים שעזבו את מקום מושבם בלי להותיר רמז על יעדם החדש. לא ברור מה הקשר בין שם השיר לבין חלקו הראשון המתאר את החוויות של רנאלדו מהופעה של ההרכב הקנדי Mecca Normal. המילים בחלק הזה מעורפלות ויחד עם הקצב השועט יוצרות תחושה אורבנית של דחיפות.

רק בחלק השני של השיר נגלה למאזינים שתחושת הדחיפות הזאת קשורה למסע חיפושים. רנאלדו מצטרף לדמויות מספרי מתח כמו בלשים וציידי ראשים. בדיוק כמותם הוא במצוד אחר רמזים. לא ברור את מי רנאלדו מחפש והוא אף סירב לגלות זאת בראיונות (אני לא אתפלא עם מדובר בקרן המיתולוגית לה הוא הקדיש מספר שירים).

בכל מקרה,  השיר מסתיים בקריאה נרגשת Hello 2015!. מה יקרה בעוד שעות ספורות עם תחילת השנה החדשה? האם רנאלדו ידע כבר לפני 19 שנים מתי הוא ימצא את מי שאבד/ה לו? האם התעלומה תגיע לפתרונה בקרוב? התשובות לשאלות הללו כנראה ידועות רק לרנאלדו עצמו ולא ברור אם הוא ישתף אותן עם הציבור. בכל מקרה, מדובר בשיר נהדר לפתיחת השנה האזרחית החדשה.

Hello 2015!